June 05, 2018

Meandering Cuff Bracelet


 Meandering - Pattern by Carol Dean Sharpe / Sandfibers

The second I saw it, I immediately fell in love with the geometric pattern of this bracelet. It is called "Meandering", designed by Carol Dean Sharpe of SandFibers. And if you prefer to work with loom or square stitch, there's a pattern for that too.

From someone who usually find it hard to follow a pattern, surprisingly (or not) this one was so fun to follow and see how it builds as you bead... 

The clasp I designed for it is a bezeled rectangular Swarovski Hotfix stone that I bought years ago, and now was the right time to finally use it...  


May 21, 2018

Beading Love






* * * כתוב בעברית בהמשך הפוסט * * *


I want to share with you some of my thoughts. 
As part of a therapeutic process I'm going through, I was given some questions to think of and answer: Why does beading fill and energize me so much and why do I really love it? What will happen if I stop beading completely?
I came to creating with beading just by chance. I instantly and intuitively felt that something about working with beads touched me deeply, in a very special way.
I listened to the inner call and taught myself all I could about this field. Designing with beads became a great love and later a profession.
More than once I asked myself, trying to understand, why creating with beads caught me so strongly for such a long time, compared to other mediums that I tried working with, then stopped, then tried again, then left behind for another time...
What is it about the wonderful beads that fascinate me so much?
Beads come in many kinds of shapes, colors, finishes, different sizes and other characteristics that distinguish them from each other. But they all have one common characteristic - there is something in them that makes it possible to connect them to others -
If there is a hole to pass through, it can be woven with needle and thread.
If it has no hole or it's a flat back - it can be sewn on fabric or glued onto something.
If it has a small scratch or a sharp edge - it can be bezeled or placed in a setting that allows it to show its beauty nonetheless...
Sometimes what seems to be a flaw or disadvantage turns out to be an advantage.
Beads are fragile, so they require delicacy and attention in working with them. But the variety and flexibility of ways we can treat them is what enables us to preserve the identity and uniqueness of each one of them and still connect them to create something much larger and more beautiful than themselves...
Each bead has a place and a role in the structure of the whole bead work. Each bead will project its beauty on its own and will reflect the beauty of the one that is connected to it.
So why is bead work so important to me?
Because beads for me are like a human beings – diverse and different in their qualities and characteristics, but each person has a place and a contribution in our world ...
People showing their characteristics in different ways create a stronger, larger and more beautiful human living-fabric together...
Because beading for me represents my need to connect, to find and express my unique inner voice and characteristics, while integrating with people who may be different from me...
Because creating with beads for me is an expression of love!…
So it's true that I haven't designed or created something new in a long long time. But you don't just give up on something that you so deeply love so easily. So I wait.....

With Love,

Smadar

* * * * *

... רוצה לשתף במחשבותי
כחלק מסדנא שעברתי וחלק מתהליך טיפולי שאני עוברת לאחרונה, אותגרתי לענות על כמה שאלות.
תמיד אהבתי ליצור ולהתנסות בכל מיני מדיומים. ליצירה בחרוזים הגעתי ממש במקרה.
אינטואיטיבית הרגשתי שמשהו בעבודה עם חרוזים נוגע בי באופן מיידי, עמוק ומיוחד מאד.
הקשבתי לקריאה הפנימית ולימדתי את עצמי כל מה שיכולתי על התחום הזה, ועיצוב בחריזה הפך לאהבה גדולה ואחר כך גם למקצוע.
לא פעם שאלתי את עצמי וניסיתי להבין למה דוקא יצירה בחרוזים תפסה אותי כל כך חזק לאורך זמן, לעומת יצירות אחרות שבהם נגעתי, הפסקתי, חזרתי, ולפעמים גם השארתי מאחור לזמן אחר....
למה זה מרתק אותי כל כך?
מה יש בהם בחרוזים הנפלאים שכל כך מרתקים אותי, ממלאים וממריצים אותי ?
חרוזים באים בכל מיני צורות, צבעים, גימורים, גדלים שונים ועוד ועוד מאפיינים שמבדילים אותם אחד מהשני, אבל לכולם יש מאפיין אחד משותף - יש בהם משהו שמאפשר לחבר אותם לאחרים.
אם יש לחרוז חור שאפשר לעבור דרכו - נארוג אותו בחוט ומחט.
אם גבו שטוח או שאין לו חור - ניתן להדביק אותו על משהו.
ואם יש לו איזו שריטה קטנה או קצה חד - אפשר למקם אותו בתוך בית שיבוץ, או לתפור מסביבו חרוזים, שיזהר יופיו משם...
לפעמים מה שנראה כחסרון מתברר כיתרון. לכל חרוז יש מקום ותפקיד ביצירה ובמבנה השלמים. לא מוותרים על אף חרוז...
חרוזים הם שבריריים, דורשים תשומת לב ועדינות במגע איתם. אך המגוון והגמישות שבאופני הטיפול בהם מאפשרים לשמור על זהותו ויחודו של כל אחד מהם ויחד עם זה לחבר וליצור מהם משהו גדול ויפה הרבה יותר... מאפשרים לתת לכל אחד את מקומו במארג הסופי, שיקרין את יופיו בעצמו וגם ישקף את יופיו של זה שמחובר לו.
למה היצירה הזו כל כך חשובה לי?
כי חרוזים בשבילי הם כמו בני אדם- מגוונים ושונים בתכונותיהם, אך לכל אדם יש מקום משלו ויש מה לתרום... הם כמו בני אדם שהחיבור ביניהם בהתאם למאפייניהם ובאופנים שונים יוצר מארג גדול ויפה יותר ביחד...
כי חריזה בשבילי מייצגת את הצורך שלי להתחבר, לבטא את המאפיינים היחודיים שלי תוך כדי קשר והשתלבות עם אנשים שאולי שונים ממני...
יצירה בחרוזים בשבילי היא ביטוי לאהבה.
אז נכון שהרבה זמן לא עיצבתי ולא יצרתי משהו חדש בגלל מחסום כלשהו, אבל על אהבת אמת לא מוותרים... אז אני מחכה.
ועולה לי לראש פרפרזה על משפט מ"שיר השירים" שנראה לי מתאים:
אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ...

באהבה,

סמדר